עיקור (לנקבות) וסירוס (לזכרים) הם הליכים כירורגיים נפוצים למניעת התרבות כלבים וצמצום אוכלוסייתם המשוטטת. עם זאת, כמו בכל ניתוח, קיימות סכנות פוטנציאליות – פיזיות ונפשיות – שחשוב להכיר לפני קבלת ההחלטה. המאמר יפרט את הסיכונים העיקריים, תוך התבססות על מחקרים וניסיון וטרינרי.

סכנות בריאותיות

1. השמנה והפרעות מטבוליות

• מנגנון: הורדת רמות הורמוני המין (אסטרוגן וטסטוסטרון) замедляет את חילוף החומרים.
• נתונים: כ-30% מהכלבים המסורסים/מעוקרים סובלים מעודף משקל.
• סיכונים נלווים: השמנה מגבירה את הסיכון לסוכרת, מחלות לב ובעיות מפרקים.

2. סרטן ובעיות אורטופדיות

• גידולים:
  • עיקור מוקדם (לפני גיל 6 חודשים) מעלה את הסיכון לגידולי עצם (אוסטאוסרקומה) בגזעים גדולים כמו רוטוויילר או גולדן רטריבר.
  • סירוס זכרים קשור לסיכון מוגבר לסרטן בלוטת הערמונית.
• בעיות מפרקים: הורמוני המין תורמים להתפתחות העצם. סירוס מוקדם קשור לסיכון גבוה יותר לקרע ברצועה הצולבת בברך.

3. דליפת שתן (בעיקר בנקבות מעוקרות)

• תסמינים: אובדן שליטה על שלפוחית השתן, בעיקר בשינה.
• סיבה: היחלשות שרירי השופכה עקב מחסור באסטרוגן.
• טיפול: תרופות כמו פניל פרופן, או ניתוח לתיקון הצניחה.

4. סיבוכים ניתוחיים

• זיהום: סיכון של 1%-5%, במיוחד בכלבים עם מערכת חיסון חלשה.
• תגובה לחומרי הרדמה: כלבים מבוגרים או גזעים ברכיצפאליים (כמו פאגים) נמצאים בסיכון גבוה יותר.

סכנות נפשיות והתנהגותיות

1. שינויים באישיות

• חרדה ופחדנות: חלק מהכלבים מאבדים ביטחון עצמי לאחר הסירוס, במיוחד אם בוצע בגיל צעיר מדי.
• קהות רגשית: היעדר הורמונים עלול לגרום לירידה בסקרנות ובמוטיבציה למשחק.

2. הפרעות קוגניטיביות בכלבים מבוגרים

• מחקרים: כלבים מעוקרים מעל גיל 7 נמצאים בסיכון מוגבר ל”דמנציה כלבית” (CDS), הכוללת בלבול ואובדן זיכרון.

3. שינויים בהתנהגות חברתית

• תוקפנות: בניגוד לדעה הרווחת, סירוס אינו תמיד מפחית תוקפנות – במקרים מסוימים הוא עלול להגביר תוקפנות כתוצאה מחרדה.
• חוסר עניין בכלבים אחרים: חלק מהזכרים המסורסים מאבדים עניין באינטראקציות חברתיות.

גורמים המשפיעים על רמת הסיכון

1. גיל ההליך: עיקור לפני גיל 6 חודשים קשור לסיכונים גבוהים יותר לבעיות התפתחות.
2. גזע: גזעים גדולים (דני ענק, לברדור) רגישים יותר לבעיות אורטופדיות לאחר סירוס מוקדם.
3. מין: נקבות מעוקרות בסיכון גבוה יותר לדליפת שתן.

האם יש אלטרנטיבות?

• עיקור חלקי: השארת שחלה אחת בנקבות לשמירה על רמות הורמונים.
• סירוס כימי: זריקות הורמונליות זמניות (לא מומלץ לטווח ארוך).
• התקנים תוך-רחמיים: לנקבות – מונעים היריון ללא ניתוח.

המלצות למגדלים

1. התייעצות עם וטרינר: התאימו את גיל העיקור לגזע, גודל ומצב בריאותי.
2. ניטור משקל: התחילו דיאטה דלת קלוריות מיד לאחר הניתוח.
3. חיסונים ובדיקות דם: וודאו שהכלב בריא לפני ההרדמה.

מסקנה: איזון בין סיכונים לתועלות

לעיקור וסירוס יתרונות מובהקים כמו מניעת גידולי עטינים ברחם ומאבק בנטישה. עם זאת, חשוב להכיר את הסיכונים ולנקוט בצעדי מנע – כמו שמירה על משקל תקין ודחיית הניתוח בגזעים גדולים. בכל מקרה, ההחלטה חייבת להתקבל תוך התאמה אישית לכלב ולהיוועץ בבעל מקצוע.

הערה: מאמר זה אינו מהווה ייעוץ רפואי. יש להתייעץ עם וטרינר לפני כל הליך.